מידע שימושי

לוגו מכון ויצמן למדע

מיקום: מכון ויצמן למדע

שעות פעילות: 22:00-17:00

מפת הגעה:

דף האירוע במכון ויצמן

מכון ויצמן למדע

לערב אחד בלבד פותח מכון ויצמן למדע את שעריו – ומזמין את כולם להצצה לעולם המדע

איך מתקנים לב שבור? מה הקשר בין שריטות, דלקת ריאות וזיהום הקרקע? למה חרקים הם מזון העתיד? על שאלות אלה ועשרות שאלות אחרות ישיבו מדעני מכון ויצמן למדע במסגרת "ליל המדענים" – ערב אחד המוקדש כולו למדע בגובה העיניים.

אין יום שבו לא מתרחש משהו במכון ויצמן למדע: המדענים במעבדות מגלים את רזי העולם – בין אם זו פריצת דרך גדולה או עוד תגלית קטנה שתתחבר בעתיד למשהו גדול יותר; סטודנטים מכל רחבי העולם מבצעים עבודות מחקר – ותלמידי בתי ספר ומורים מגיעים כדי להשתתף בפעילויות של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. כעת, לערב אחד, גם הקהל הרחב מוזמן להגיע ולגלות מה בדיוק אנחנו עושים פה. ב-19 בספטמבר 2017, יום לפני ערב ראש השנה, מכון ויצמן למדע פותח שעריו ומזמין את הציבור להשתתף בהרצאות ובסדנאות, לחזות בתערוכות ואפילו לצפות בהדגמות מדעיות, לסייר במעבדות ולבקר במוזיאון גן המדע. "ליל המדענים" יתקיים השנה בסימן "האנושות בשנת 2050" (Humanity@2050).

כלת פרס נובל לכימיה, פרופ' עדה יונת, תסביר מדוע תגליות אדירות בעולם הרפואה מגיעות לעתים לסף "פשיטת רגל", פרופ' צחי פלפל ידבר על תורת האבולוציה, ד"ר אוליאנה שימנוביץ תספר מה יש לנו ללמוד מתולעים ועכבישים, פרופ' דן יקיר יעסוק בשאלה אם כדאי לנטוע יערות כדי להאט את התחממות האקלים, פרופ' ורדה רוטר תיתן הצצה למלחמת הגנום בסרטן, פרופ' אלי ארמה ידבר על התאבדות תאים ומדענים רבים אחרים יציגו את מחקריהם בחזית המדע העולמית. במקביל ייערכו בקמפוס מופעי הדגמות מדעיות לכל המשפחה, מפגשים עם רובוטים ודיונים בנושאי יזמות, חינוך ומדע. הפעילויות יתחילו בשעה 17:00 ויימשכו עד שעות הערב המאוחרות באולמות ובחללים שונים בקמפוס ברחובות, והן מיועדות לילדים, לנוער ולמבוגרים. כל האירועים והפעילויות הם ללא תשלום, אך חלקם דורשים רישום מראש דרך האתר:

אולם ויקס, בשעה 17:30

מספר 2 במפה

בלש מדעי – מופע הדגמות מדעיות לכל המשפחה

אורית קאופמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי

איך משתמשים במדע כדי לפענח פשעים? במכון מחקר מדעי נפרצה מעבדה ונגנבו צמחים המשמשים למחקר פורץ דרך. הצטרפו אלינו לחקור את זירת הפשע ולגלות מי הגנב המסתורי!

אולם ויקס, בשעה 19:00

מספר 2 במפה

מדע על קצה המזלג – מופע הדגמות מדעיות לכל המשפחה

ד"ר אושרית נבון - מן , גלעד זנגוויל, ענבל בוקר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

הדגמות וניסויים מדעיים מלהיבים ומופלאים

האם ראיתם פעם חמצן נוזלי?

כיצד ניתן ליצור ענן באולם?

האם קרח יכול להפוך לגז?

כיצד ניתן לראות קולות?

כיצד ניתן לגרום לאש לרקוד לפי החליל שלנו?

זאת ועוד במפגש עם צוות תחום תוכניות מדעיות לכיתות, מכון דוידסון לחינוך מדעי.

אולם ויקס, בשעה 20:30

מספר 2 במפה

משחקים במדע – מופע הדגמות מדעיות לכל המשפחה

טל לוי- מכון דוידסון לחינוך מדעי

הדגמות הקשורות לצפיפות חומרים

תופעות מדעיות שקשורות לתגובות כימיות

אפקטים מרהיבים אחרים

אולם אבנר, בשעה 17:30

מספר 3 במפה

הרצאה: מהפכת המידע, ננו-פיסיקה ומכניקה קוונטית

פרופ' מרדכי הייבלום, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

עולם המיקרו-אלקטרוניקה הולך ומתמזער, ושלל רכיבים אלקטרוניים בגדלים ננו-מטריים מאכלסים טלפונים ניידים, מחשבים, מצלמות, התקנים ביתיים ועוד. חלקיקים אלמנטריים – אלקטרונים – הם האחראים על הולכת הזרם ועל הפעולה המהירה והתקינה של כל ההתקנים הללו. אולם המזעור גובה מחיר: האלקטרונים, החשים שהם מבלים באזורים חסומים ובגדלים זעירים, מתנהגים אחרת, כאילו הם נמצאים בתוך אטומים או מולקולות – כלומר נשמעים לחוקי המכניקה הקוונטית ומתנהגים כגלים ולא כחלקיקים. התופעות האלה משפיעות על פעולת הרכיבים הממוזערים ומשנות אותה.

אולם אבנר, בשעה 19:00

מספר 3 במפה

הרצאה: מה הקשר בין שריטות, דלקת ריאות וזיהום הקרקע?

פרופ' עדה יונת, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

בהרצאה נשוחח על מפעלים ענקיים השוכנים בתוך כל התאים ומתרגמים הוראות הכתובות בשפה בעלת ארבע אותיות למרכיבי התאים שאחראים על רוב הפעילויות המאפשרות חיים ומשתמשים בשפה בעלת 20 אותיות. נתייחס לשאלות בסיסיות, ובהן מדוע תגליות אדירות בעולם הרפואה מגיעות לסף "פשיטת רגל"? איך מתחבר מחקר בסיסי על תרגום הצופן הגנטי לשיפור תרופות אנטיביוטיות? איך זה קשור לבעיות אקולוגיות חמורות? ומה בדעתנו לעשות על מנת לענות על חלק מהבעיות הללו?

אולם אבנר בשעה 20:30

מספר 3 במפה

הרצאה: אבולוציה – המהנדסת של הגוף

פרופ' צחי פלפל, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

תורת האבולוציה מסבירה את היווצרות החיים והתפתחותם במשך מיליארדי שנים. אך גם תהליכים הרבה יותר מהירים, שמתרחשים בגופנו בתוך ימים עד שנים ספורות, משקפים לפעמים תהליכים אבולוציוניים, ויש להם השפעה מכרעת על הרפואה שלנו. למשל, מערכת החיסון מממשת "אלגוריתם" אבולוציוני בבואה להתמודד עם זיהום חדש.

האבולוציה גם משמשת אותנו לצרכים טכנולוגיים פורצי דרך. בהשראת מערכות חיסון של חיידקים אנו יודעים כיום לעצב את הגנום של יצורים שונים ולערוך אותו למגוון צרכים, כגון מיגור אוכלוסיות של מזיקים גורמי מחלות.

בניין בלפר בשעה 17:30

מספר 5 במפה

הרצאה: תכנון חלבונים תרופתיים

ד"ר שראל פליישמן, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

מולקולות חלבון הן הבסיס לכל תופעות החיים. חלבונים בגופנו, שנקראים נוגדנים, מסמנים חיידקים ונגיפים ומשמידים אותם; חלבונים בעין קולטים אותות של אור ומעבדים אותם כדי ליצור עבורנו את תמונת העולם הסובב אותנו; הדוגמאות רבות מספור.

המגוון הרב של החלבונים מאפשר להשתמש בהם כתרופות למחלות רבות, כגון סרטן ומחלות זיהומיות. בשל כך, היכולת לתכנן חלבונים שאינם קיימים בטבע ושיתפקדו כרצוננו תוכל לפתוח בפנינו מגוון אדיר של אפשרויות. התחום הזה, שנקרא "תכנון חישובי של חלבונים", נמצא בראשיתו, אך כבר עתה הוא מצביע על אפשרויות לתכנן תרופות, טיפולים מונעים וחיסונים למחלות קשות.

בניין בלפר בשעה 19:00

מספר 5 במפה

הרצאה: חלבון משי – חומר פלא

ד"ר אוליאנה שימנוביץ, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

אם חשבתם שתולעים ועכבישים מהווים מטרד ותו לא, כדאי שתחשבו שנית. לא רק משום תפקידם בהרחקת חרקים ומזיקים, אלא גם בזכות תכונותיהם שעשויות לסייע בעתיד בתיקון תאים שנהרסו כתוצאה מאלצהיימר ופרקינסון.

ד"ר אוליאנה שימנוביץ, מתעניינת במיוחד בסיבים דקים הבנויים מחלבונים. סיבים אלה, עשויים להיראות כחוטים קשים ואלסטיים - כמו אלה שטוות תולעי משי – או כמו לוחות דביקים העשויים מסיבי חלבון אמילואיד המשפיעים על המוח בשלב מתקדם של מחלות האלצהיימר והפרקינסון. למעשה, מחקרה של ד"ר שימנוביץ עשוי להוביל למציאת דרך לשימוש בסיבי תולעי המשי לתיקון סיבי המחלה.

בניין בלפר בשעה 20:30

מספר 5 במפה

הרצאה: הצופן הגנטי – ממחקר בסיסי לרפואת העתיד

ד"ר שרגא שוורץ, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

הגוף האנושי מכיל טריליוני תאים המתחלקים למאות סוגים שונים. כל תא מכיל בדיוק את אותה "מערכת הפעלה", בדמות עותק זהה של הצופן הגנטי, הדנ"א. ועם זאת, לתאים יש מגוון עצום של התנהגויות, שבלעדיהן אין חיים. אחת החידות הגדולות של הביולוגיה היא איך התאים יודעים להעניק לצופן אחיד מגוון כה רחב של פרשנויות: כיצד אותו צופן בדיוק יכול לגרום לתא שריר להתכווץ, לתא רשתית להגיב לאור ולתא לבלב להפריש הורמון. ולחלופין, איך אותו צופן גנטי יכול פעם להוביל לפיזיולוגיה תקינה ופעם למחלה. אנו נדון בצופן הגנטי, בפענוחו וביכולת להנדס אותו, היום וברפואת העתיד


אולם שמידט, בשעה 17:30

מספר 6 במפה

הרצאה: מננו-חוטים לננו-מכונות

פרופ' ארנסטו יוסלביץ', הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

מהם ננו-חומרים ואיך הם ישנו את חיינו? משחר ימי האנושות, גילוים של חומרים חדשים הביא למהפכות טכנולוגיות והכתיב את אופי החיים באותם ימים. כך נולדו תקופת האבן, תקופת הברונזה, תקופת הברזל, תקופת הפלסטיק ותקופת המוליכים למחצה, שמרכיבים את המחשבים ואת כל המכשירים האלקטרוניים שבהם אנו משתמשים. כעת אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה – "תקופת הננו", שבה יככבו חומרים חדשים בגודל מיליארדיות המטר שנקראים "ננו-חומרים".

במה שונים ננו-חומרים מחומרים רגילים? איך אפשר לגדל ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצבם למעגלים, חיישנים ומכונות קטנטנים? אילו יישומים מתקדמים מכינים המדענים במעבדותיהם? ואיך ננו-חומרים עשויים לחולל את המהפכה הטכנולוגית הבאה שתשנה את אורח חיינו?

אולם שמידט בשעה 19:00

מספר 6 במפה

הרצאה: אנחנו, הצמחים ועתיד האקלים

פרופ' דן יקיר, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

השאלה פשוטה: האם כדאי לנטוע יערות כדי להאט את ההתחממות האקלים? התשובה, מתברר, לא פשוטה כלל. הצמחים הם שחקנים חשובים יותר במערכת האקלים מכפי שמקובל לחשוב. יערות בלבד מכסים כ-30 אחוז מאדמת כדור הארץ וביכולתם לספוג כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני מהאוויר. זה כמובן טוב לאנושות ומאט את התחממות האקלים. אך במקומות מסוימים ובתנאים מסוימים ההשפעה המיטיבה הזו איננה גוברת על השפעות אחרות שמביאות דווקא להתחממות האקלים. מה, איך ואיפה? על כך נשוחח.

אולם שמידט בשעה 20:30

מספר 6 במפה

הרצאה: לי כל גל נושא מזכרת – גלי אור וכבידה

פרופ' עדי שטרן, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

לאחרונה נפל דבר בעולם הפיסיקה, כשהתגלו לראשונה גלי כבידה, במסגרת פרויקט ניסיוני רב השראה ומאמץ בשם LIGO. בהרצאתי אספר על גלי הכבידה ועל בני דודם המוכרים יותר – הגלים האלקטרומגנטיים. אסביר איך קיומם של שני סוגי הגלים הוא תוצאה הכרחית של עקרונות יסוד של הפיזיקה, אתאר מה הם מלמדים אותנו על היקום שאנחנו חיים בו, אקשר אותם לקרובי משפחה אחרים – הגלים הקוונטיים, ואספר מעט על ההמשך הצפוי (והבלתי צפוי) של המחקר בתחום.


בניין וולפסון בשעה 17:30

מספר 7 במפה

הרצאה: איך אפשר לפרוק חיידקים קטלניים מנשקם?

ד"ר רועי אברהם, המחלקה לבקרה ביולוגית, הפקול

טה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע

כמאה שנים לאחר גילוי הפניצילין – תרופת הפלא שהצילה את חייהם של מאות מיליוני אנשים מאז מלחמת העולם השנייה ועד ימינו ואשר היוותה את הבסיס למגוון התרופות האנטיביוטיות המצויות על המדף – המין האנושי מפסיד במלחמה נגד זיהומים חיידקיים. עמידותן של בקטריות לתרופות הולכת וגוברת, ואפילו חיסונים אינם מצליחים למנוע התפרצות של מחלות שכבר הצלחנו להשתלט עליהן בעבר. מדענים רבים ברחבי העולם מנסים למצוא דרכים ממוקדות לטפל במחלות מידבקות, אך מחקרו של ד"ר רועי אברהם ייחודי בכך שהוא מתמקד במניעת ההידבקות בשלב מאוד מוקדם בתהליך – במטרה לגדוע אותו באיבו במקום להרוג את החיידקים.

בניין וולפסון בשעה 19:00

מספר 7 במפה

הרצאה: מלחמת הגנום בסרטן

שם המרצה: פרופ' ורדה רוטר, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע

תקינותו של הגנום הגנטי מבטיח פעולה תקינה של תאי הגוף. אכן ,שינויים ופגיעות בDNA מובילים לסרטן. הטבע מצא פתרונות כיצד להתמודד עם הבעיה הזאת, ולצורך כך קיימים גנים אשר תפקידם לשמור על מהימנות הגנום. קבוצת גנים זאת קרויה "שומרי הגנום". אחד החשובים בקבוצה הוא p53 היכול לעורר את מערכת תיקוני הDNA להחזיר את תקינות ואמינות הגנום. במידה והנזק הוא רב ואין סיכוי לתקנו במסגרת פעילות מערכות תיקון של DNA, p53 מאותת לתא "להתאבד" ולצאת מהמערכת. מתעוררת השאלה: הכיצד התא מפתח סרטן בנסיבות כאלה? זה קורה כאשר מערכת ההגנה מתמוטטת, “שומר הגנום” עובר מוטציה, והופך לגן העוזר ביצירת הסרטן.

בניין וולפסון בשעה 20:30

מספר 7 במפה

הרצאה: על החיים ועל המוות

פרופ' אלי ארמה, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

גוף האדם בנוי מרקמות ואיברים שהמשותף לכולם הוא שהם מורכבים מאבני בניין הנקראים תאים. גוף האדם הבוגר מכיל כ-37 טריליון תאים ממאתיים סוגים שונים, שפעולות ייעודיות בהתאם לתפקיד האיבר שאותו הם מרכיבים. בנוסף, כל התאים מבצעים גם פעולות בסיסיות כמו התרבות נשימה והתאבדות כשצריך. התוכניות לביצוע כל הפעולות הללו נמצאות ב-DNA וחלקן הגדול השתמר לאורך האבולוציה ברוב היצורים. אחת הקדומות והחיוניות ביותר לפעילות התקינה של כל היצורים החיים היא התוכנית להתאבדות תאים. כשהיא משתבשת פורצות מחלות קטלניות כמו סרטן ומחלות ניווניות של מערכת העצבים. ההרצאה תעסוק בתוכנית ההתאבדות התאית ובתרומה הרבה שהייתה למחקר בזבובי תסיסה ובתולעים להבנת הקשר שלה לסרטן.

בניין בנוזיו בשעה 17:30

מספר 9 במפה

הרצאה: אבולוציה – אתמול היום ומחר

ד"ר משה גולדשמיד , הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

אבולציה נתפסת כתהליך שתלוי בצירופים נדירים של אירועים בלתי סבירים, ולכן כתהליך שנמשך מאות מיליוני שנים. מתברר כי אף על פי שבבסיסה של האבולוציה נמצאים תהליכים מקריים, קיימים מנגנונים שמאיצים ומכוונים אותם, ומאפשרים ליצור מערכות ביולוגיות מורכבות בזמן קצר יחסית. בהרצאה אתאר איך אנו יכולים לזהות במעבדה תהליכים שהתרחשו לפני למעלה 3.5 מיליארדי שנה, איך ניתן לשחזר תהליכים אבולוציוניים במעבדה ואף לגייסם לצרכים ביוטכנולוגיים.

בניין בנוזיו בשעה 19:00

מספר 9 במפה

הרצאה: לתקן לב שבור

פרופ' אלדד צחור, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע

מחלות לב הן גורם המוות המוביל בעולם המערבי. בניגוד לאיברים ורקמות אחרים בגופנו, הלב נחשב איבר שלא יכול להתחדש או לרפא את עצמו בצורה טבעית. מחקרים חדשים שופכים אור חדש על ההבחנה הזאת. בהרצאה אדבר על מחקרים שלנו שבוצעו במכון ויצמן למדע ושמצאנו בהם דרכים לשקם את שריר הלב לאחר פציעה.

בניין בנוזיו בשעה 20:30

מספר 9 במפה

הרצאה: מדע (כבר לא כל כך) בדיוני

ד"ר תום רן

מהפכה מטורפת מתרחשת היום בעולם – אנחנו יודעים כעת להנדס מערכות ויצורים חיים במטרה ליצור תרופות חדשות ואף יצורים חדשים. בהרצאה נתוודע לחיידקים מהונדסים שיודעים לרפא מחלות או למחזר נייר, לאוריגמי שעשוי מ-DNA ולטיפות מים שמכילות טריליוני מחשבים חכמים שיודעים לענות על שאלות. נסביר איך מהפכת הריצוף הגנטי מציעה לכל אחד בקהל לרצף בקלות ובזול את הגנים שלו ולהכיר את עצמו מבפנים – מאבחון מוקדם של מחלות ועד לכוונון הדיאטה בהתאם לגנים. נתייחס להשלכות של הפיתוחים הטכנולוגיים האלה וננסה להבין למה בכלל חשוב, האם זה טוב או רע ומה יקרה כשהטכנולוגיה תיפול לידיים הלא נכונות


מאיץ החלקיקים בשעה 17:30

מספר 10 במפה

הרצאה: משליחות קטלנית והמטריקס ועד ווסטוורלד – האם מחשבים יוכלו לפתח תוכנה ברמה של טובי המהנדסים?

ד"ר אסף מרון, הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב, מכון ויצמן למדע

דמיינו את המודעה הבאה: "דרושים: לתפקיד אתגרי בתכנון ובדיקות מערכות ותוכנה, בעלי עשר שנות ניסיון, עם ידע רב בתוכנה ובמדעים. תנאי סף: מוכנות לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, על כמה פרויקטים במקביל בכל מקום בעולם". נראה שרק מכונות יוכלו להתקבל למשרה כזאת. אבל האם תוכנת מחשב וכלי פיתוח התוכנה יוכלו לחקות את היכולות הייחודיות של מהנדסי תוכנה מומחים? (רמז: כן). איזה ידע או יכולת חסרים היום למחשב כדי לעשות זאת? האם אפשר להקנות לו אותם? במחקרנו העוסק בחישוב תבוני (Wise Computing) אנו מנסים לענות על השאלות הללו.

מאיץ החלקיקים בשעה 19:00

מספר 10 במפה

הרצאה: אבק באטמוספרה- השפעות על תהליכים גלובליים ועל בריאות בני אדם וסביבות אקולוגיות

פרופ' ינון רודיך, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

האבק הנישא לאטמוספרה למרחקים ממקורות מדבריים ויבשים משפיע בדרכים רבות על מאזן הקרינה של כדור הארץ, על עננים, על בריאות בני האדם ועל מערכות ביולוגיות. אבק גם משמש מדיום למעבר מזהמים ומיקרואורגניזמים שמשפיעים על הסביבה. בהרצאה ננסה לחשוף קצת מהתהליכים הגלובליים שבהם אבק המדבר משחק תפקיד חשוב.

מאיץ החלקיקים בשעה 20:30

מספר 10 במפה

הרצאה: ארזתם לבד? סיפורי אסטרונאוטים מפתיעים

איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי

מי הבריח כריך לטיסת חלל? מי שיחק גולף על הירח? איך עיוותו בקולנוע משפטים מפורסמים של אסטרונאוטים? מה הייתה שערוריית הדואר של אפולו 15 ומי היה הקוסמונאוט שנמחק מההיסטוריה? השנים הראשונות של טיסות החלל היו רצופות טרגדיות, הרפתקאות וסיפורי גבורה נועזים, אבל גם לא מעט ריבים ותקריות משעשעות, חלקן יותר וחלקן פחות. נשמע על כמה מהתקריות האלה ונכיר את הדמויות שמאחוריהן.


אודיטוריום בית ויצמן , בשעה 17:30

מספר 15 במפה

הרצאה: מדע וטכנולוגיה- הדרך מהמדע הבסיסי למסחור טכנולוגיות לתועלת האנושות

גיל גרנות-מאייר, "ידע" חברה למחקר ופיתוח בע"מ, מכון ויצמן למדע

המדע הבסיסי ממלא תפקיד נכבד ביותר בפיתוח מוצרים לתועלת האנושות. תורת היחסות של איינשטיין, לדוגמה, תרמה רבות לפיתוח מערכת הניווט העולמית, ה-GPSוזו . בהרצאה נתוודע לכמה מההמצאות שמפותחות כיום במכון ויצמן למדע וממוסחרות על ידי חברת "ידע", הזרוע המסחרית של המכון, וחלקן עשויות לשנות את העולם. נפנה מבט לעבר ולעתיד של המצאות ופיתוחים טכנולוגיים מהסוג הזה.

אודיטוריום בית ויצמן, בשעה 19:00

מספר 15 במפה

הרצאה: מדע ויזמות – כיצד מדע ויזמות יכתיבו את עתידנו?

יונתן כהן, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לחזות איך ייראה העולם בעוד 30 שנה, אבל סביר להניח ששני גורמים מרכזיים יכתיבו את דמותו – מדע ויזמות. אם נדמיין את העתיד כציור שעוד לא צויר, המדע הוא הצבעים והמכחול שמסבירים לנו איך העולם עובד וכיצד אפשר לשלוט בו, והיזם הוא הצייר שלוקח את התובנות הללו ומצייר בהן את העתיד. בהרצאה נתאר את הכוח הטמון בשילוב של השניים ונראה איך נולדו ממנו מכוניות, מצלמות ומטוסים, מחשבים, לייזרים וטיסות לחלל.

לאחר ההרצאה נציג שתי חברות הזנק שצמחו מ-WISe – תוכנית היזמות הטכנולוגית של מכון ויצמן למדע.

מהי תכנית WISE -

ד"ר איתמר סיון, לשכת סגן הנשיא ליישומים טכנולוגיים, מכון ויצמן למדע

Serologica – בדיקות דם עם תוצאות מיידיות

ד"ר יובל גלעד, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

מחלות רבות משאירות בגוף עקבות בדמות סמנים מולקולריים, שמדידה מדויקת שלהם מאפשרת לזהות את המצב הרפואי ולהציע טיפול מהיר. כיום הבדיקות מתבצעות במעבדות מרכזיות ואורכות זמן רב. ההתקדמות במגוון הסמנים הביולוגיים ובטכנולוגיות הזיהוי מובילה למהפכה בתחום האבחון הרפואי. בהרצאה נתאר את המגמות המובילות בשוק ואת הטכנולוגיה שמפתחת החברה לאבחון זריז של מחלות.

FreezeM – מזון מחרקים

יואב פוליתי, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לתשעה מיליארדי אנשים, שכדי להאכיל אותם נצטרך להכפיל את כמות המזון המיוצרת כיום. פתרון אפשרי לכך הוא להשתמש בחרקים כמקור מזון איכותי לחיות המשק, ואפילו נמצא כבר מועמד מוביל למשימה – זבוב החייל השחור. בהרצאה נתאר את האתגרים הטמונים בשימוש נרחב בחרקים לתזונה ואת הפתרונות שאנו מפתחים בחברה.

אודיטוריום בית ויצמן, בשעה 20:30

מספר 15 במפה

הרצה: מדע וקיימות - המחיר האמיתי של הסטייק

 אלון שפון, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

השילוב של גידול באוכלוסייה, עליה ברמת החיים ומעבר למגורים בעיר במאה השנים האחרונות הביאו במאה השנים האחרונות לעליה תלולה של בצריכת הבשר בכל רחבי העולם. למרות המלצות תזונתיות עכשוויות שמדברות על צמצום כמות הבשר בתפריט היומי, ולמרות הגידול בכמות הטבעוניים, צריכת הבשר צפויה כמעט להכפיל את עצמה בעשורים הקרובים. המזון שאנחנו אוכלים ובמיוחד בשר הבקר, העוף והחלב דורשים משאבי קרקע, ומים רבים, וגורמים לזיהום רב עם השלכות ניכרות על שינויי אקלים ועל היכולת של האנושות לגדל מזון שיספק את צרכיה (בטחון תזונתי). מה כדאי לנו לאכול כדי לשמור על הכדור הארץ שלנו? איך נייצר עוד מזון כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם? האם נבואות על רעב אפשרי בעתיד מבוססות מבחינה מדעית? ההרצאה תסקור בקצרה את הקשר בין מזון וסביבה, תפרוס את ההיסטוריה האנושית של יצור בשר וצריכתו, ותפרט את ההשפעה שלהם תוך התייחסות לביטחון תזונתי כיום ובעתיד. בנוסף, מחקר מקיף שביצענו במכון ויצמן על ההשלכות הסביבתיות של צריכת מזון מן החי בארה"ב ידגים את תרומתן של המדינות המתועשות, כולל ישראל, לנטל הסביבתי הכולל.

אולם הברווז בשעה 17:00

מספר 16 במפה

הרצאה: משפחתי וחיות אחרות

ד"ר ליאת בן-דוד , מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי

אומרים שכשיוצאים מגיעים למקומות מופלאים, אבל בכל מקום שיצאתי אליו – ויהיו אלה שני הקטבים, הסוואנות באפריקה או איי גלפגוס – כל מה שמצאתי הזכיר לי דברים שהשארתי בבית: מערכות יחסים, תקשורת, חינוך, מניפולציות, תזונה נכונה ואפילו גניבה ואהבה. אנחנו לא המצאנו כמעט דבר: לכל מה שאנחנו אוהבים או שונאים בבני האדם אפשר למצוא "פרומו" בעולם החי. לכל דבר... כמעט.

באמצעות סיפורי מסע אישיים, ההרצאה תעסוק בקשר בין בני האדם ליצורים חיים אחרים. נבחן מה אפשר ללמוד מכל זה על העולם, על עצמנו – ועל חינוך וחינוך מדעי בפרט.


אולם הברווז בשעה 18:00

מספר 16 במפה

הרצאה: יום בחייו של תלמיד בשנת 2050

ד"ר יוסי אלרן, מנהל יחידת המאיץ החינוכי-מדעי, מכון ויצמן למדע

בהרצאה ננסה לעשות מעשה יומרני ולנבא איך ייראה יומו של תלמיד בשנת 2050. נעשה זאת על סמך מה שאנחנו יודעים היום מהמחקר על התלמיד בשנת 2017 ועל מגמות קיימות בחינוך, וננסה להפיק לקחים גם ממהפכות בעבר והשפעתן על החינוך. נציב סימני שאלה סביב מושגים שהם לכאורה ברורים, ידועים וקבועים, כמו מדינה, תלמיד, מורה ובית ספר, נתייחס לשונות בין התלמידים ונשאל את השאלה הפילוסופית הגדולה: בשביל מה אנחנו שולחים ילדים לבית הספר? התובנות שנפיק על יומו של תלמיד בשנת 2050 יסייעו לנו לחשוב גם על התלמיד בשנת 2018, ממש מעבר לפינה.

אולם הברווז בשעה 19:30

מספר 16 במפה

הרצאה: צעירים פוגשים את הרובוט Thymio

פרופ' מוטי בן-ארי ומור פרייברון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

במחקר שנעשה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע נחשפו תלמידים בגילאים צעירים (8-7) לתוכנית לימודים המשלבת תכנים ממדעי המחשב עם פעילויות ברובוטיקה. התלמידים התלהבו מהעיסוק ברובוטיקה, ולמרות גילם הצעיר הצליחו להבין מושגים במדעי המחשב. במפגש הנוכחי נציג את הרובוט הלימודי Thymio ונבקש שתחשבו איך לממש איתו משימות כמו מעקב אחרי קו שחור באמצעות חיישנים ומנועים. נראה סרטונים שמדגימים פרויקטים מתקדמים שנעשו בעולם עם הרובוט הפשוט הזה.

אולם הברווז בשעה 20:30

מספר 16 במפה

הרצאה: מבט שטחי – הבנה עמוקה: מיקרוסקופיה בעולם הקוונטי

ד"ר נורית אברהם-תייר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

מיקרוסקופ מנהור סורק משתמש בכלים קוונטיים כדי לאפשר לנו לראות אטומים, להזיז אותם, לסדר אותם במבנים זעירים ואף ליצור התקני חישוב אלקטרוניים זעירים לאין שיעור. בהרצאה אסביר את דרך פעולתו של המיקרוסקופ, המבוססת על עיקרון קוונטי טהור, ואראה איך אנחנו משתמשים בו כדי ללמוד על סוג חדש של חומרים קוונטיים בעלי תכונות מרתקות.


מפגש עם מדען

האם אהיה בריא בעוד חמש שנים? חיזוי מחלות באמצעות מידע גנטי

ד"ר רון רוטקופף, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

בניין לוין, מספר 8 במפה

שעה: 17:30

מגיל 13 ומעלה. ההשתתפות בהרשמה מראש בלבד

במפגש נדון בלמידת מכונה (machine learning). באמצעות דוגמאות יומיומיות נמחיש את הדמיון בין קבלת ההחלטות שלנו לתהליך המתבצע במחשב ונראה איך אפשר להשתמש באותן שיטות כדי לחזות מחלות עתידיות באופן אישי.

DNA – צופן החיים

ד"ר גיל שטלצר וד"ר דינה לשקוביץ, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות:, 18:30 19:30, 20:30

מגיל 13 ומעלה. ההשתתפות בהרשמה מראש בלבד.

במפגש נדבר על המידע הגנטי המוצפן במולקולת ה-DNA. נדגים באמצעות משחק איך מדענים מפענחים את המידע השמור ב-DNA. נשוחח על ההשלכות של שינויים שקורים ב-DNA, ועל הצורה שבה מדענים ורופאים מזהים את השינויים הללו וקושרים בינם לבין מחלות, וננסה להבין איך המידע הזה משפיע על אופן הטיפול הרפואי במחלה.

בהרשמה מראש.

סיורי מעבדות

חיידקים טובים בשירות האנושות

בהנחיית ד"ר גיל יונה וגב' דקלה לוי, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

חיידקים הם יצורים מיקרוסקופיים שנמצאים בכל מקום בכדור הארץ. אומנם המחשבה הראשונה כשמדברים עליהם היא כמחוללי מחלות, אך הרוב המוחלט של החיידקים הם לא מזיקים. נהפוך הוא – חיידקים ממלאים תפקידים חשובים מאוד בשמירה על איזון בכדור הארץ, ואפילו בתוך הגוף האנושי, ומפגינים פעילות ענפה ויחסי גומלין של שמירה ועזרה הדדית.

בסיור נראה חיידקים במיקרוסקופ ונציג מגוון שימושים שנעשים כיום בחיידקים, ממחקר בסיסי ועד לייצור תרופות.

תאי גזע, וירוסים וכרומוזומים – עם הפנים לרפואת העתיד

בהנחיית ד"ר הלנה איינבינדר, ד"ר עודד זינגר, ד"ר יעל פריד ומר גלעד בק, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

וירוסים אינם רק מחוללי מחלות. באופן מדהים אפשר להפוך אותם גם לכלי חיובי למטרת ריפוי גנטי. בעזרת הנדסה גנטית אנו יודעים להנדס וירוסים מותאמים לצרכים רפואיים, כך שתאים שנושאים מוטציות יתוקנו באמצעות וירוסים מהונדסים גנטית. בסיור נדגים איך בעזרת מכשיר רובוטי מתקדם אפשר לאסוף תאים מודבקים בווירוסים. בנוסף נראה תאי גזע אנושיים, שעברו בתנאי המעבדה התמיינות לתאי לב פועמים. לאחר מכן נדבר על חשיבותו של גנום תקין ונגלה איך נראים הכרומוזומים וכיצד אפשר לעקוב אחרי מצב תקינותם לצרכים מדעיים ורפואיים.

ביולוגיה תחת העדשה

בהנחיית ד"ר ספי אדדי וגב' עפרה גולני, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

במסגרת ההדגמה נציג מיקרוסקופים אופטיים מתקדמים שמאפשרים לקבל תמונה בדו-ממד, תלת ממד ואפילו ב-4D. נסביר איך אפשר להיעזר בסמנים פלואורסצנטיים ייחודיים על מנת לעקוב אחר התפקוד של תאים ווחלבונים וכיצד ניתן להפוך מידע חזותי למידע מספרי כמותי.

הנוגדנים בשירות המדע והרפואה: חידושים בעולם התרופות הביולוגיות

בהנחיית ד"ר אורית לייטנר, גב' חדוה חמאוי ומר אור סטופיקי, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

נוגדנים הם חלק ממערך התגובה החיסונית הטבעית של הגוף. הם נוצרים בתגובה לחדירה של גורם זר לגוף ונועדו לנטרל אותו. כל נוגדן הוא ייחודי ל גורם שעליו הוא פועל. לכן הנוגדנים משמשים לזיהוי גורמים שונים, הן למטרות מחקר והן למטרות רפואיות. הם יכולים לעכב או לעודד פעילות של הגורמים המעורבים, ועל כן אפשר להשתמש בהם כתרופות או כ"מובילי תרופות" ייחודיות (תרופות ביולוגיות) למחלות כמו סרטן ולמחלות אוטואימוניות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו.

"נענע טכנולוגיה": מטבולומיקה ככלי אנליטי חדש ורב עוצמה

בהנחיית מר טבי מלמן וד"ר מקס איטקין, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:30, 18:30, 19:30, 20:30

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

מטבוליטים הם התוצרים הסופיים של אלפי תהליכים שמתרחשים בתוך התא. הם עשויים להשתנות בהתאם להרכב הגנטי או לגירויים סביבתיים. מטבולומיקה – חקר תהליכי הייצור והפירוק של חומרים בתא, יכולה לסייע בתובנה של המצב הפיזיולוגי הממשי של תא, רקמה ואורגניזם. לכן היא הופכת יותר ויותר חשובה בביולוגיה המחקרית, הפרמקולוגיה, הרפואה, התזונה, חקר הרעלים, הדלקים הביולוגיים, החקלאות ועוד. במהלך הביקור תוכלו להתרשם ממכשירים אולטרה-מודרניים ולקבל הסבר קצר על עקרונות הטכנולוגיה.

האבולוציה של הריצוף הגנטי

בהנחיית ד"ר הדס קרן שאול, ד"ר דוד פילצר וגב' ריבי אסקרלי גואל, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין לוין, מספר 8 במפה

שעות הסיור: 17:30, 18:30, 19:30, 20:30

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

ריצוף גנטי )הַרְצָפָה( הוא התהליך של קביעת סדר הנוקלאוטידים (אבני הבניין של הקוד הגנטי) בקטעי DNA או RNA. בשנות ה-70 פותח תהליך הריצוף הראשון )שיטת Sanger), המשמש עד היום בבדיקות גנטיות ובזיהוי פלילי. שיטות ריצוף מהדור החדש התפתחו מאוד בעשור האחרון ומובילות את תחום הרפואה המותאמת אישית, שמאפשרת להתאים טיפול ייחודי לחולה על פי המטען הגנטי שלו.

חקר המוח באמצעות MRI

בהנחיית ד"ר עדנה הרן, גב' פאני עטר, מר נחום שטרן, מר אדי סולומון וגב' שני גרוסמן, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: המעבדה לדימות מוח האדם ע"ש אריסון, מספר 4 במפה

שעות הסיור: 17:00, 17:30, 18:00, 18:30, 19:00, 19:30

הכניסה בהרשמה מראש בלבד. לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 14 למעבדות.

סורק MRI הינו כלי לדימות לא פולשני, בעל כושר הפרדה גבוה ומנגנוני ניגוד רבים, שמאפשר לחקור שינויים מבניים, פיזיולוגים ומטבוליים. בסיור ישמעו המבקרים על שיטות דימות מוחיות וייחשפו למגוון המחקרים המבוצעים ביחידה באמצעות הסורק.

מעבדת תת-מיקרון

בהנחיית אנה גריבנין, דניאל בנית ויונתן כהן, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: בניין התת-מיקרון, מספר 11 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00, 21:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד.

לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

המרכז התת-מיקרוני הוא בין המרכזים המתקדמים ביותר בעולם לתכנון וליצירה של מעגלים חשמליים קטנים לאין שיעור. המעגלים המיניאטוריים הללו משמשים לגילוי ולחקר של תופעות קוונטיות – תופעות משונות ומתעתעות, כגון חלקיקים שיכולים להיות בשני מקומות בו-זמנית, חלקיקים שמושפעים מעצם ההתבוננות בהם ועוד. למרות הקושי הרב בהבנתן, התופעות הללו מהותיות להבנת העולם שלנו כיום. לכן המעגלים הקטנטנים שאנו מייצרים במרכז התת-מיקרוני, שהתופעות הקוונטיות הן עניין שבשגרה בהם, מאפשרים מחקרים חשובים ופורצי דרך שאי אפשר לקיים בלעדיהם.

המרכז הלאומי לרפואה מותאמת אישית

בהנחיית ד"ר דני בן אברהם, ד"ר חיים בר, ד"ר שמוליק מוטולה וד"ר ישי לוין, מכון ויצמן למדע

נקודת מפגש: מגדל השמש – רפואה מותאמת אישית, מספר 14 במפה

שעות הסיור: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

הכניסה בהרשמה מראש בלבד.

לא תתאפשר כניסת ילדים מתחת לגיל 13 למעבדות.

המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית ע"ש ננסי וסטיבן גרנד הוקם בשנת 2012 במטרה לקדם מחקר מתקדם בתחום החדשני. במרכז פועלות חמש קבוצות מדעיות המספקות לחוקרים מהאקדמיה, מבתי החולים ומהתעשייה כלים מתקדמים בתחום חקר הגנום, חקר החלבונים, גילוי תרופות, כימיה תרופתית וביואינפורמטיקה. כמו כן פועלת בו קבוצת טכנולוגיות מידע מתקדמת. במהלך הסיור תגלו מהי רפואה מותאמת אישית, תתוודעו לסוגי הניסויים שאנחנו מבצעים במרכז ותבקרו במעבדות המחקר שלנו.

סיורים מודרכים

בית ויצמן

מספר 15 במפה

בית ויצמן פתוח ברצף

מסע במנהרת הזמן בבית ויצמן

אחוזת ויצמן, אחד האתרים ההיסטוריים היפים בישראל, נפתחה מחדש לאחר עבודות שיחזור ושימור - והקהל מוזמן לבקר. הסיור בבית והצפייה בחפצים הייחודיים שנשתמרו בו מאפשרים היכרות בלתי אמצעית עם חזונו הציוני והמדעי של ד"ר חיים ויצמן - חדשן ומהפכן שלא הכיר במושג "הבלתי אפשרי". לסיור תתלווה משמעות היסטורית מיוחדת עם ציון 100 שנה להצהרת בלפור, לאור התפקיד המרכזי שמילא ד"ר חיים ויצמן בגיבוש ההצהרה.

ביקור במרכז המבקרים ע"ש לוינסון

נקודת מפגש: מרכז המבקרים, מספר 1 במפה

שעות הסיור: 17:30, 18:30, 19:30, 20:30

מרכז המבקרים על-שם לוינסון הינו מרכז אינטראקטיבי, חדשני ומרתק המזמין את המבקרים למסע בעקבות הסקרנות. במהלך הביקור יתנסו האורחים בהפעלת תחנות אינטראקטיביות ויצפו במיצג מולטימדיה מרהיב, המאירים את עולמם המרתק של מדעני המכון, אשר מרחיבים את גבולות הידע האנושי, חושפים את סודות הטבע ומפענחים את צפונות היקום.

סיור עצים במכון ויצמן למדע

עץ לדעת

בהנחיית נעמה לוריה, הנדסאית נוף

נקודת מפגש: רחבת הכניסה הצמודה למרכז המבקרים , מספר 1 במפה

שעות הסיור: 16:30, 18:00

סיור של שעה שמציע טעימה מהגנים המטופחים של מכון ויצמן למדע, המדשאות, הצמחים והעצים הייחודיים והנדירים הנטועים ברחבי הקמפוס. במהלכו ניגע בחשיבות תרומתם של העצים והגינון לאיכות חיינו, במקורות העצים ובתכונותיהם המיוחדות, נדון בהגנה על עצים ושימורם ובשמירה על ערכי הטבע.

אנו וילדינו בפרט, חיים בעידן רווי פעילות המתקיימת בפנים, מול מסכים, פעילות המרחיקה ומנתקת אותנו מהעולם שבחוץ, משהייה בחיק הטבע.

סביבת העצים והצמחים היא סביבה דינמית, המשתנה מזמן לזמן, המאפשרת לנו לחוש בשינויי העונות, ומזמנת לנו מקום מרגוע, מקום לאינטראקציה חברתית, משחק, הנאה, סקרנות ועניין. אפילו מקום המעודד יצירה מדעית, ממש כפי שראה ד"ר חיים ויצמן בחזונו ליצירת סביבת עבודה נעימה ומעוררת השראה. מומלץ להגיע בנעליים נוחות

סיור אדריכלות במכון ויצמן למדע

אל תחילת מהפכת הבטון

בהנחיית האדריכל דקל גודוביץ'

נקודת מפגש: רחבת הכניסה הצמודה למרכז המבקרים, מספר 1 במפה

שעות הסיור: 16:30, 17:30

סיור אדריכלות בין מבנים מתחילת סגנון הברוטליזם בישראל והכרת המהפכה שחולל בעולם האדריכלות.

הסיור יתחיל על קו השבר והמהפכה בתולדות האדריכלות, ברחבת מרכז המבקרים מול בניין לופאטי ואולם ויקס – המקום שבו התחוללה המהפכה. משם נלך דרך נוף מעוצב למעונות הסטודנטים קלור, שם נמצאת עבודת הקיר המעניינת של דני קרוון. נשקיף על בנין סטון ונמשיך דרך אולם ויקס לבנין פרלמן. שם מחכה לנו סופה של מהפכת הבטון. בתוך המבנה נמצא ניסוי מדעי של מטוטלת פוקו הגבוהה בארץ ולצידה פסל של דאלי. נסיים במגרש החניה ממש ליד תחילת המסלול.

מומלץ להגיע בנעליים נוחות.

סיורי אמנות

יהיה בסדר – רפואה ותרופות באמנות עכשווית

נקודת מפגש: מגדל השמש – רפואה מותאמת אישית, מספר 14 במפה

שעות סיור: 17:30, 18:30, 19:30

הכניסה בהרשמה מראש בלבד.

אריק בוקובזה, איריס קובליו, ד"ר יורם טלמון וד"ר אמי שופמן מישראל ואתם סוזי פרימן מאנגליה, מציגים את התובנות ואת התחושות שלהם ביחס למקומה של הרפואה בחייהם ובחיינו – ואת התקווה והאמונה של כל אחד מאתנו שהדברים "יסתדרו" וש"יהיה בסדר".

מפה, מפה שעל הקיר - מיפוי באמנות ובמדע

נקודת מפגש: בניין בלפר, מספר 5 במפה

בשעות: 17:00, 18:30, 20:00

36 מדענים ואמנים בכירים, משמונה ארצות, מציגים מעבודותיהם בתערוכה בין-לאומית רחבת היקף. מפות, אמיתיות, מדעיות, אמנותיות, דמיוניות, ובדיוניות, ממחישות את הדרך שבה אנחנו מפים את העולם שסביבנו – או את זה שבתוכנו.

סדנאות פעילות לילדים

אמנות בסיסית... חומצית

בניין הברווז, מספר 16 במפה

היכנסו לעולם המרתק של הכימיה. בסדנה נכיר חומצות ובסיסים, ובעזרת התגובות והצבעים ניצור ציור כימי אישי.

מגיל 6 ומעלה. חלוקת כרטיסים בכניסה לבניין הברווז.

שעות הפעילות: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

חשמל זורם בכפות ידייך

בניין הברווז, מספר 16 במפה

החשמל אמנם מקיף אותנו באופן יומיומי, אך בסדנה נגלה שהוא נמצא באמת כמעט בכל מקום – אפילו בתוכנו. בואו לגלות עולם אנרגטי ומפתיע ולהתנסות בבניית מנוע חשמלי.

מגיל 10 ומעלה. חלוקת כרטיסים בכניסה לבניין הברווז.

שעות הפעילות: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

לעוף על המדע

בניין הברווז, מספר 16 במפה

איך האדם התרומם מפני האדמה והגיע לחלל? מהו הכוח המניע חלליות? בואו לבנות רקטות ולהטיס אותן לשמיים.

מגיל 6 ומעלה. חלוקת כרטיסים בכניסה לבניין הברווז.

שעות הפעילות: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

העיפרון הכי מחודד

בניין הברווז, מספר 16 במפה

כדי להתמודד עם העולם המודרני חשוב שנבין איך אנחנו פותרים בעיות ומהן המגבלות שלנו. בסדנה נתמודד עם חידות ומשחקי חשיבה מעוררי עניין ומאתגרים במיוחד.

מגיל 10 ומעלה. חלוקת כרטיסים בכניסה לבניין הברווז.

שעות הפעילות: 17:00, 18:00, 19:00, 20:00

סדנת ננו קומיקס

מועדון שוה"ם, מספר 13 במפה

סדנת ציור קומיקס בהשראת מחקרים מדעיים אמיתיים המתקיימים במכון ויצמן למדע. הסדנה בהנחיית תלמיד המחקר יהודה חלפון, דוקטורנט לביולוגיה מבנית, והציירת אלית אבני-שרון.

מגיל 8 ומעלה. ההשתתפות בהרשמה מראש בלבד

שעות פעילות: 17:00 , 19:00

הדגמות

ניצוצות מדע מציגים: תעתועי חושים

אמפי שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעות: 17:00, 18:30, 20:00

היכרות עם החוג: מדע בגן המדע

רחב שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעה 17:00

היכרות עם החוג: רפואה על קצה המזרק

רחב שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעה 18:00

היכרות עם החוג: פיסיקה על הגל

רחב שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעה 18:30

היכרות עם החוג: הכל בראש- חקר המח

רחב שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעה 19:30

היכרות עם החוג: נפלאות המדע

רחב שוה"ם, מספר 13 במפה

בשעה 20:00

גן המדע

גן המדע, מספר 12 במפה

גן המדע פתוח לקהל המבקרים.

הביקור מתאים לכל המשפחה.

בשעות: 17:30, 18:30, 19:30 , 20:30 יתקיים ברחבת הדק המרכזי מופע מרהיב הכולל מגוון הדגמות מדעיות.

"במה פתוחה" – בני נוער מציגים מדע

אולם ויקס הקטן, מספר 2 במפה

שעות: המתחם פתוח לאורך כל הערב

הבמה פתוחה לתלמידי תיכון המשתתפים בתכניות העשרה במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. במסגרת התוכניות מתנסים בני הנוער במחקר מדעי במעבדות של מכון ויצמן בהנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים. על ה"במה הפתוחה" יציגו התלמידים בפני הקהל את שאלת המחקר בה עסקו, התוצאות שהתקבלו ומסקנות וכיווני מחקר עתידיים בתחום.

אנו מזמינים אתכם, בני נוער, סקרנים ואוהבי מדע, למפגש עם בני גילכם לשיחות על מחקר עכשווי ותוכניות לעתיד . מי אמר שצריך להקשיב רק למבוגרים (:

תערוכה "בוחרות במדע"

לובי אולם הברווז, מספר 16 במפה

שעות: התערוכה פתוחה לאורך כל האירוע

תערוכת ״בוחרות במדע״ נועדה לעודד תלמידות לבחור במדע, והיא מהווה מחווה לעבודותיהן המדעיות של 13 מדעניות ישראליות פורצות דרך. העבודות בתערוכה כוללות מיצגים וסדרה של איורים המציעים פרשנות ויזואלית מרעננת ומעוררת השראה לתחומי המחקר ולהישגים המדעיים של החוקרות, התערוכה תלווה גם בכתבות באתר דוידסון על פועלן המדעי של 13 החוקרות. לצד התערוכה יוצגו עבודות של בוגרי ״הבצפר״- בית הספר של חברות הפרסום והדיגיטל. עבודות אלו הופקו במסגרת פרויקט משותף של מכון דוידסון ו"הבצפר" שמטרתו הייתה פיתוח קמפיין פרסומי לעידוד ילדות ונערות לבחור בלימודי מדעים.


מתחם האיחוד האירופי

לובי אולם ויקס, מספר 2 במפה

הצגת פרויקטים זוכי מענקים מאיחוד האירופי.

מוקד פעילות מחוץ למכון ויצמן

תפוח פיס אור יהודה, רחוב מנחם בגין 101, אור יהודה

בשעה: 19:30

אסטרוביולוגיה - המצוד אחר חיים ביקום

ד"ר רעות סורק-אברמוביץ / מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדה"א ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל. מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדה״א? איך מגלים חיים על כוכב מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגים מחיידקים?

Save this link to your bookmarks to access the best free online web developer tools and use them every day: html-css-js.com

אודות ליל המדענים

אירועי ליל המדענים מאורגנים על ידי משרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף האיחוד האירופי.