גלעין קידוח מהים התיכון

חוקרי בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה שמים דגש על חקר הים העמוק מול חופי ישראל. אחת השיטות העיקריות היא דיגום תת הקרקע הרדוד באמצעות גלעיני משקעים. על ידי אנליזות מסובכות, ניתן לתארך את המשקע ולדעת מתי הוא שקע בים, את מקורו (הנילוס הלבן, הנילוס הכחול או מקור אחר), את ההרכב (אחוז חומר ביוגני, קוורץ, מינרלים ומתכות אחרות) ועוד. בנוסף, ניתן להשוות ולעקוב גם אחר רמת הזיהום ששוקע על קרקעית הים בתקופות שונות.
ככל שהגלעין ארוך יותר, הוא "חודר" לתקופות יותר ויותר עתיקות. הבדיקות שהוזכרו למעלה עוזרות לשחזר את ההיסטוריה הגיאולוגית של ים תיכון. ככה ניתן ללמוד על התנאים האקלימיים בתקופות גיאולוגיות שונות ולהשוואתם לתנאים השוררים בתקופה הגיאולוגית החדשה ביותר שהוגדרה כ"אנטרופוסן" (Anthropocene). על ידי הרבה דגימות ממקומות שונים בעולם, ניתן לקבל תמונה ברורה ואמתית של השפעת ההתחממות הגלובלית על האוקיינוסים. גלעינים אלו עשויים לשמש תמרור אזהרה לדורות הבאים, שיוכלו לבחון את השפעות האקלים לאורך השנים. (אוניברסיטת חיפה)

גלעין קידוח מהים התיכון

אודות ליל המדענים

אירועי ליל המדענים מאורגנים על ידי משרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף האיחוד האירופי.